כולל מחשבה למעשה - שאלות חדשות

שם השואל:

טיפת חלב שניתזה על מכסה סיר הבשר

בישל מאכל חלב ליד קדירת בשר מכוסה ורותחת, וניתז טיפת חלב על המכסה, והרים את המכסה וניקהו וחזר וכיסה בו את קדירת הבשר, האם נהג כהוגן, ומה דין התבשיל.

תשובה

קיי"ל בסימן צ"ב ס"ו שאם נפלה טיפה על הקדירה כנגד הרוטב, צריך לשער אם יש בתבשיל ס' פעמים כנגד הטיפה. ואם יש התבשיל מותר אך הקדרה צריכה הגעלה כי תולים שמא הטיפה נשארה במקום שנפלה ולא פעפעה בפנים ובפעם הבאה שיבשל בקדירה זו תפעפע [ולדעת הט"ז והחזו"א אין הקדרה צריכה הגעלה דכיון שלא פעפעה שוב לא תפעפע]. ואם נפלה הטיפה שלא כנגד הרוטב יש לחשוש שמא התפשטה הטיפה עד ס' ואסרה הקדירה ולכן יש להצריך בתבשיל ס' פעמים ס' כנגד הטיפה.


וכתב הגר"א סי' צ"ב אות כט, שאם נפלה הטיפה שלא כנגד הרוטב אך הקדרה היתה מכוסה, כיון שההבל נמצא בכל הקדרה נחשב שנפלה כנגד הרוטב ודינה שיצטרכו רק ס' כנגד הטיפה. ולפ"ז ה"ה אם נפלה הטיפה על המכסה והקדירה רותחת יש להצריך רק ס' כנגד הטיפה. אמנם המכסה יצטרך הגעלה [חוץ מדעת הט"ז והחזו"א וכנ"ל].


אמנם במקרה דנן, אף שבתחילה נפלה הטיפה על המכסה ויש ס' כנגדה ולא נאסר המכסה ס' פעמים ס' כנגד הטיפה, יש לדון היות והוריד את המכסה אפשר שכעת אסרה הטיפה את המכסה עד ס' כנגדה ואם אח"כ החזיר את המכסה על הקדירה יאסור המכסה את כל הקדירה משום שאין ס' בקדירה כנגד המכסה שנאסר [במידה ונאסר כל המכסה, ותלוי מה גודל הטיפה שנפלה על המכסה].


ועיקר הנידון האם כ"ר שלא ע"ג האש והוא ריקן נחשב עדיין לכ"ר. ומצאנו בתרומה"ד סי' קפ"ג שדן לענין תחיבת כף ב' פעמים שיש מצריכים לחשב כנגד ב' כפות כי כאשר הוציא הכף פעם ראשונה נאסרה הכף כי היא כ"ר ולכן יצטרכו לשער פעמיים כנגד הכף. אמנם התרומה"ד חלק עליהם וסובר שיש לכף דין כ"ש כי אינה ע"ג האש, וכן הכריע הט"ז סי' צ"ב סק"ל שכ"ר ריקן שלא ע"ג האש אין בו דין כ"ר [והוסיף שם שאף כ"ר שהיה ע"ג האש עצמו וכעת הוא ריקן אין בו דין כ"ר ולא רק במצקת שלא היתה על האש עצמה, עיי"ש, ויש להעיר ע"ד היאך יישב סוגיית הגמ' שבת מא. מיחם שפינה ממנו מים לא ישים בו צונן משום שיתבשלו המים הצוננים, הרי מוכח שכ"ר נחשב כ"ר ומבשל גם אחר שהורק מה שבתוכו ואינו ע"ג האש וכן פסק השו"ע אור"ח סי' שי"ח, וצ"ב כעת].  ולכן לשיטתם אין לחוש שהמכסה נאסר כי ברגע שהורידוהו מהאש – אינו כ"ר ולא פעפעה הטיפה בתוכו.


אלא שהש"ך סי' צ"ב סקכ"ז, כתב שאם נפלה הטיפה כנגד הרוטב ואח"כ רוקן את הכלי ושוב מילא אותו והגיע עד המקום שהיה בו אוכל בראשונה- הדין כמו בפעם הראשונה שנחשב שנפלה הטיפה כנגד הרוטב. ודייק הרעק"א שאם לא הגיע התבשיל בפעם השניה למקום בו היה התבשיל בראשונה חוששים שמא הטיפה שכעת היא במקום הריקן מתפשטת הלאה ותאסור ס' פעמים ס' כנגדה. והקשה הרעק"א שאם כן היה צריך לחוש גם כשמערה את התבשיל הראשון שבזמן שמערב וכעת מקום נפילת הטיפה ריקן- יתפשט הטעם ס' פעמים ס' כנגדה.  ומכאן הוכיח רעק"א שאין הבלוע יוצא מכלי למקום אחר בכלי בלא רוטב. ועכ"פ לפי קושיית הרעק"א נראה שכלי ראשון שאינו ע"ג האש והוא ריקן – עדיין שם כ"ר עליו.


עוד מצינו שהפמ"ג סי' צ"ב משב"ז סק"ל הסתפק האם כ"ר ריקן שלא ע"ג האש נחשב לכ"ר, ונשאר בספק.  וכן לדעת השו"ע סי' צ"ד ס"ב שיש לשער כנגד ב' כפות כאשר תוחב כף אחד פעמיים, מוכח שסובר שכ"ר ריקן דינו ככ"ר וכפי שכתב תרומה"ד.


אלא שלדינא אין זה נפק"מ דסו"ס סובר הרעק"א שאין הבלוע יוצא בכלי עצמו בלא רוטב וכן ה"נ במקרה דידן אף אם נאמר שהמכסה נידון ככ"ר, עדיין אין הטיפה הבלועה בו עוברת ממקום למקום בתוך המכסה בלא רוטב. ועוד יש להוסיף סברת היד יהודה בסי' צ"ב ס"ו, שהיות והדין שאומרים חנ"נ בבלוע הוא שנוי במחלוקת כמבואר בסי' צ"ח ס"ה באורך, במקרה דידן אפשר לסמוך על הדעות שאין חנ"נ בבלוע כי בלא"ה אפשר לומר שכל הטיפה יצאה החוצה את הרוטב בפעם הראשונה ורק מכח ספק אנו חוששים שמא לא יצאה כולה בפעם הראשונה ולכן בצירוף הדעות שאין חנ"נ בבלוע – יש להקל.


ומכל זה העולה לדינא שאין לאסור את הקדרה והתבשיל במה שכיסה עם המכסה בפעם השניה, אך עדיין יצטרך המכסה הגעלה ככל קדרה שנפלה עליה טיפה כנגד הרוטב.