1. הבצלים מותרים היות ואין המעבד נהייה בשרי כי הכבד לא היה חם. 2. וכן יכול להמשיך לחתוך עימו כבד כי הכבד לא חם ולא נפלט הטעם מהסכין ע"י דוחקא לבד כמבואר בט"ז סי' צ"ו סק"ג. 3. נחלקו המג"א סי' תנ"א ואבן העוזר סי' צ"ו האם כשחתך בבצל בסכין חלבי ואח"כ חתך אותו שוב בסכין פרווה האם הסכין נהייה חלבי. דדעת המג"א שהסכין נהיה חלבי ודעת אבן העוזר שהסכין נהיה רק נ"ט בר נ"ט, כי הבצל אף שקיבל טעם מהסכין לא יוכל להיות יותר מהסכין החלבי בעצמו. ונחלקו האחרונים כיצד העיקר להלכה והמשנ"ב פסק להחמיר כמג"א ויש שפסקו להקל כאבן העוזר, ולדינא מורים לכתחילה לחוש למג"א ובדיעבד אם נעשה להקל כאבן העוזר, ובמקרה דידן זהו בדיוק המקרה של מחלוקת זו. אלא שיש לדון להתיר אם עובר מעל"ע מצד שיש ס"ס, א. ספק אם בצל נחשב לדבר שמחליא לשבח או רק חילתית, כמבואר בש"ך סי' צ"ו סקי"ב. ב. ספק אם הלכה כאבן עוזר או כמג"א. ויש לדון האם ניתן לצרף ספק זה האחרון לכלל הספקות.