כולל מחשבה למעשה - שאל את הרב

שם השואל: ישי

זבוב שנצמא בכוס תה רותח

ראובן הכין לעצמו כוס תה מהביל, ואחר שהכין התה שם לב שיש זבוב בכוס, ואינו יודע האם היה הזבוב לפני שעירה המים לכוס או אחר שעירה המים נפל לכוס. האם יכול להוציא הזבוב ולשתות התה, ומה דין הכוס.

תשובה

קודם נברר מה הדין כשעירה על הזבוב- כשמערה על הזבוב הוי עירוי מכ"ר שמבשל ומבליע ומפליט כ"ק. אך במקרה דנן אפשר שכל המים נגעו בזבוב ולכן כל המים נאסרו ואף כשיש ס' במים כנגד הזבוב הכל נאסר כמבואר ברמ"א סי' ק"ד ס"ב שאם נפל שומן על העכבר נאסר כל השומן אף שיש ס' כנגדו [וכבר הקשו האחרונים מה טעם הרמ"א שלא בטל בס', והארכנו בזה בדברינו בסי' ק"ד], ואף את הכלי יש לאסור כי המים שנגעו בזבוב נאסרו מדין עירוי כ"ר וכעת יבלעו בתוך הכלי. ואין לומר שכ"ש לא מבליע ומפליט כאחד, דלפי ב' הבנות הפמ"ג סי' ק"ה משב"ז סק"ד הכא לא שייכא ענין זה עיי"ש היטב, וכמו"כ לדעת הש"ך סי' צ"ה סק"כ נראה ברור שהכלי יאסר באופן זה. אם כי ניתן לחלק ולומר שעיננו הרואות שלא כל המשקה נוגע בזבוב ורק בשומן ועכבר שהשומן אינו משקה ממש וגם נופל פעם אחר פעם חששו שכל העכבר נגע בשומן, וממילא הכל שרי.


ואם הזבוב נפל לכוס רק אחרי שעירה שם המים, הכוס היא כ"ש, ולדעת השו"ע והרמ"א סי' ק"ה ס"ב אין כ"ש מבליע ומפליט בדיעבד ולכן יש להתיר התה, ואת הכוס יש להתיר כי אין כ"ש מבליע ומפלט כאחד וממילא אין הכלי נאסר [אם כי לפי הבנה ב' שכתב המשב"ז סי' ק"ה סק"ד בדין מבליע ומפליט כאחד, אפשר שהכלי יאסר דכתב שם שבמשקה אין קיים דין זה עיי"ש] ולדעת מהרש"ל כ"ש מבליע ומפליט בכולו ולשיטתו יש לאסור התה.


אמנם כל דברינו רק אם נחוש שטעם הזבוב הוא מושבח. אך אם נאמר שטעם הזבוב פגום, לא אוסר בטעמו מידי. ונחלקו בזה הפוסקים, דעת השו"ע סי' ק"ז ס"ב וכן הרמ"א שם, שזבוב נחשב לדבר פגום ולכן טעמו פוגם ואין בו איסור. אך דעת מהרש"ל להחמיר שאין טעמו פגום. ולדינא כתב הש"ך ס"ס ק"ז לחוש לדעת מהרש"ל ולהקל רק בהפס"מ, אמנם הפמ"ג כתב שהעיקר כשו"ע ורמ"א שזבוב פוגם ורק המחמיר תבוא עליו ברכה.  והיות ובמקרה דנן אפשר שכלל לא עירו עליו מכ"ר נראה פשוט להתיר כדעת הפמ"ג ואין לחוש כלל לחומרת מהרש"ל שטעם הזבוב מושבח וכלי שני מבליע ומפליט.

שאל את הרב

שאל שאלה

ביטול

הרשמה לעלון

ההרשמה חינם