סעיף ב
כדאי וראוי לעיין בתרומה"ד סי' קפג. ויצא מדבריו ב' טעמים מדוע אין להצריך פעמיים כנגד הכף. 1. יש דעות שאין חנ"נ בכלים. 2. כשהכף בתוכו אמרינן מקושר, וכשהכף בחוץ היא כלי שני. ולפ"ז לדעת הסמ"ק כף היוצאת מהקדירה אינה כלי שני אלא כ"ר, ולכן נאסרת וכ"כ שפ"ד סק"ד בתחילתו. ויש לציין שסברת תרומה"ד שהכף נחשבת כלי שני כשיוצאת מהקדירה היינו כשהיא ריקנית כמבואר בט"ז ס"ס צב . ועוד יש להוסיף דבריו נאמרו רק באיסור בב"ח, שהיות והכף כלי שני הבלוע בה לא נעשה בב"ח כי אינם מתבשלים יחד, אך בשאר איסורים אף שהכף תיהיה צוננת הבליעות יאסרו זא"ז, עיין אמרי ברוך בהגהתו על החוו"ד סק"ג.
עיין פת"ש סק"ד מש"כ בשם חמודי דניאל. ונראה דבריו אתי שפיר עם טעמו השני של תרומה"ד. ועיין ערוך השולחן סעיף יא שחולק עליו וטעמו משום שעיקר ההיתר הוא שאין הבלוע נעשה חנ"נ, ולכן אין לאסור גם באופן של החמודי דניאל. אחר העיון דברי הערוך השולחן תמוהים, שהרי הכלי שאין בו ס' נעשה חנ"נ וא"כ כעת הקדרה בולעת חנ"נ ומה זה קשור לדין ראב"ן. וצ"ע.
ש"ך סק"ד, ויש לדעת שהב"י ס"ס קג חולק על דברי הש"ך וסובר שבב"ח גם בפעם הג' נעשה חנ"נ [והפר"ח הקשה איך מבאר הש"ך דעת השו"ע נגד מה שכתב בב"י שם]. ועיין חוו"ד סק"ד מה שתמה על הש"ך , ולפי ביאורו שם בדעת הש"ך יצא שחתיכת בשר שנתבשלה עם חלב ואח"כ נפלה שוב לחלב- אף לדעת הש"ך תאסור את החלב השני, ודו"ק. וע"ע שפ"ד סי' צב סק"י בתחילתו. וע"ע פתיחה לבב"ח לפמ"ג בסופה ד"ה 'ודע דטעכ"ק' באמצע בדיבור.
ש"ך סק"ו הביא הרמ"א סי' צח ס"ד שאף חתיכה שנפלה ב' פעמים משערים כנגד פעם אחת. ובשפ"ד סק"ד כתב שלשו"ע החולק כאן בכף יחלוק גם בחתיכה. אלא שיש לעיין שלא שייך בחתיכה ב' טעמי ההיתר של תרומה"ד, ועיין משב"ז סק"ב בסופו.
[בדעת השו"ע שהצריך פעמיים ס' בלא נודע, לכאורה קשה הרי קיי"ל שאיסורים מבטלים זא"ז. ועיין שפ"ד ה', ועיין חזו"א סי' ט"ז סק"ה מה שהקשה ע"ד].
יש לדון, האם לדעת השו"ע צב ס"ז שפסק בער"ש להקל אם נפלה טיפה כנגד הריקן וביאר הגר"א שם משום שסומכים על דעת ראב"ן. האם גם כאן יסבור השו"ע שבער"ש לא ישערו כנגד ב' תחיבות אלא רק כנגד תחיבה אחת מצד דין הראב"ן. או דילמא רק בסי' צ"ב סמכנו על דין הראב"ן להקל היות ושם אין ברור שעלתה הרתיחה עד למעלה ולכן יש להקל בזה אבל כאן שבוודאי נתחבה הכף אפשר שאין להקל. וצ"ע כעת.