כולל מחשבה למעשה - כולל מחשבה למעשה

שם השואל:

שניצל בשרי רותח שנשפך עליו חלב, והתערב בעוד 70 שניצלים

שניצל בשרי רותח שנשפך עליו חלב, והתערב בעוד 70 שניצלים, ובאו לשאול בביהמ"ד והשיבו הלומדים שהכל מותר כי בטל בס', ואח"כ אמר אחד מהלומדים שאפשר לאסור מדין חהר"ל שלא בטלה, וקראו חזרה לשואל והתברר שכבר אכל שניצל אחד. מה הדין.

תשובה

קודם יש לדון האם השניצל נאסר כולו, ואף אם נדון את החלב שמן או הבשר ועי"ז מפעפעים בכל השניצל עדיין יש לדון רק מדין גוש, ולדעת הרמ"א אין כל השניצל יאסר ולחולקים השניצל יאסר.


וא"כ כל הנידון הוא רק לדעת החולקים על הרמ"א. עיין ט"ז סי' צ"ד סקי"ד ופת"ש שם.  וממילא לשיטתם יש לדון מדין חהר"ל שהרי בב"ח אומרים חהר"ל. [ואף לרמ"א יש לדון חהר"ל אם הקליפה של השניצל היא עצמה חהר"ל כמבואר ברמ"א סי' קא ס"ב].


ואין לדון מצד סי' צ"א ס"ז שהכאשר הבשר מתובל ויש לו בקעים יש לחוש שהחלב עבר בכל הבשר וא"כ גם לדעת הרמ"א שלא חש לדין גוש יצטרכו להחמיר כי כל השניצל בלוע בחלב. דאף אם הדבר כן, עדיין אין החתיכה נעשית חהר"ל כי החלב רק נמצא ליד הבשר ולא מבושל בו ולא חל על בשר זה דין חהר"ל.


עוד יש לדון האם אומרים חהר"ל בעוף בחלב שהם רק דרבנן, שבפמ"ג ריש סי' קא נראה שנוקט שאין חהר"ל ואילו הרעק"א שם נוקט שיש חהר"ל.


ובשו"ע סי' ק"י ס"ז מבואר שאם חהר"ל הושלך לים ממילא או נאכל בשוגג- תולים שהאיסור במה שנאכל. אלא שיש לדון האם מה ששאל השואל בבית המדרש נחשב לשוגג שהרי מבואר בפת"ש צט ה' שאם שאל ללומדים שאינם בקיאים בהוראה לא חשיב שוגג ורק אם שאל לבעלי ההוראה ממומחים וטען בהוראה הוי שוגג. וא"כ יש לברר את מי שאלו.


ואף אם שאלו בעלי ההוראה מובהקים, עדיין לדעת הט"ז והש"ך סי' ק"י שם, מבואר לאסור הכל, כי רק בנפל לים התירו אך לא בנאכל בשוגג כי בזה יש לגזור אטו יאכיל לכלל או לגוי במזיד עיי"ש. וא"כ לדעת השו"ע יש להתיר ולדעת הט"ז והש"ך יש לאסור הכל.