כולל מחשבה למעשה - שאלות חדשות

שם השואל: משה

חתך שלשה בצלים בסכין שכפי הנראה חתך עימו טוסט חלבי חם שבוע לפני כן. וכעת טיגן השלשה בצלים עם כוס שמן בסיר בשרי

חתך שלשה בצלים בסכין שכפי הנראה חתך עימו טוסט חלבי חם שבוע לפני כן. וכעת טיגן השלשה בצלים עם כוס שמן בסיר בשרי שאינו ב"י, ואח"כ הוסיף בשר לחמין. ולבסוף נזכר שכנראה חתך עם סכין זה טוסט חלבי שבוע קודם לכן. וכל זה ארע בערב שבת. מה דין החמין.

תשובה

בהשקפה ראשונה נראה לאסור הכל, היות ובצל משוי ליה לאוכל כב"י, וממילא בבצל בלוע טעם של חלב ואח"כ מטגנו בסיר בשרי הרי נבלע בו טעם בשר ונעשה חנ"נ, והכל נאסר.


אך אולי אפשר לדון להקל מכמה פנים.  א. הסכין בלע חלב ע"י דבר גוש שהוא הטוסט, וכתב הפת"ש ס"ס צ"ד בשם החת"ס, שיש להקל בדבר גוש במקום הפס"מ שאינו ככ"ר [להסתמך על דעת הרמ"א שלא חש לדין גוש], וממילא הטוסט הינו כ"ש, וקיי"ל בכלי שני שבדיעבד לא מחמירים שנבלע, לא מבעיא לדעת הש"ך סי' ק"ה סק"ה שכלי שני לא נבלע בתוך כלי, אלא אף לשו"ע והרמ"א שחשו לדין כלי שני לא חששו לכך בדיעבד. והיות שכאן איירי בער"ש אפשר להקל.


ב. יש להסתפק עם יש ס' כנגד הסכין שנגע בטוסט, דאפשר שלא נגע כל הסכין ואף אם נגע יהיה ס' בג' בצלים והשמן כנגד הסכין וממילא הבצל כלל לא יאסר. אלא שכתב הפת"ש בריש סי' צ"ח שחסרון ידיעה אם יש ס' אינו נחשב לספק, ולפ"ז אפשר שאין להתיר מצד זה.


ג. היות שיש צד שלא השתמש בו כלל לטוסט [אף שאמר השואל שכפי הנראה השתמש בו], יש לצרף דעת הש"ך בסי' צ"ו סקי"ב שכאשר יש ספק אם השתמש בו וגם הסכין אינו ב"י, יש להקל מדין ס"ס, דשמא רק חילתית נחשב לדבר חריף שמחליא לשבח ולא בצל. ועוד שמא לא השתמש בו כלל לדבר חלב.


ולכן יש לדון בכל הדברים הנ"ל, בער"ש להקל אם אין שהות ובשר אחר כדי להכין חמין לשבת.