כולל מחשבה למעשה - שאל את הרב

שם השואל: דניאל

דג שהתבשל לשבת ביין של שביעית לאחר הבעיור

ראובן בישל דג משובח לכבוד השבת ולכבוד האורחים, והוסיף לו יין כדי להטעימו. אח"כ התברר לו שיין זה הוא יין של שביעית שעבר עליו הביעור ואסור בשתיה. כעת שואל האם יש אופן להתיר את הדג באכילה היות ולא יספיק להכין דג אחר לשבת.

תשובה

יש לדון שאפשר להתיר הדג בשני אופנים. א. להוסיף עוד דג.  ב. להוסיף עוד יין של היתר. ונבאר:


להוסיף עוד דג- קיי"ל שאין מבטלין איסור לכתחילה, אמנם דעת השו"ע צ"ט ס"ו שבאיסור דרבנן מבטלין איסור לכתחילה, ואף שהרמ"א שם פליג וסובר שאין מבטלין גם באיסור דרבנן, כתב הט"ז באור"ח סי' תרע"ג שהעיקר כדעת השו"ע והביאו הפמ"ג יור"ד שם. וממילא בער"ש ולכבוד האורחים יש להקל. ועוד יש לדון, היות ויש ס' בדג כנגד היין וכל הסיבה לאסור משום שהיין עביד לטעמיה ולא מתבטל. דין זה שדבר שעביד לטעמיה לא מתבטל הוא מדרבנן כמבואר בש"ך סי' צ"ח סקכ"ט וא"כ הוי תרי דרבנן  1. יין שביעית כיום אסור מדרבנן.  2. מידי דעביד לטעמיה מדרבנן. ובתרי דרבנן כתב הפמ"ג [בהנהגות לשואל] שמותר לבטל איסור לכתחילה.


להוסיף עוד יין- אם יוסיף עוד יין יהיה זה וזה גורם שקיי"ל שמותר. אלא שאף זוז"ג אין לעשות לכתחילה מדין ביטול איסור לכתחילה, ושוב הדרינן שבתרי דרבנן ניתן לעשות כן לכתחילה. ויש לציין שבמקרה דנן זוז"ג מותר גם באופן שתחילה היה האיסור ורק אח"כ מצרף ההיתר, וכן מבואר בגמ' ע"ז מט. שגם באופן זה אמרינן זוז"ג להתיר. אלא שיש להוסיף שיהיה מותר רק באופן שהיין הראשון לא נתן טעם מצד עצמו כי אם היה נותן טעם מצד עצמו ושוב לא צריך את היין היתר- אין אומרים בזה זה וזה גורם, כמבואר ברמ"א סו"ס פ"ז ונו"כ שם.

שאל את הרב

שאל שאלה

ביטול

הרשמה לעלון

ההרשמה חינם